החלטה בתיק ת"א 57702-11-12

1.         לפני בקשה לפטור מאגרה.

2.         עסקינן בתביעה על סך 2,511,800 ש"ח שעניינה בהפרת הסכם שנחתם בין התובעת 1 (להלן:"מבקשת 1") לבין נתבעת 1 (להלן:"משיבה 1") למכירת 4 סניפים של עסק מסוג סופרמרקט של מבקשת 1. מניות מבקשת 1 מוחזקות בידי תובעת 2 (להלן:"משיבה 2") והיא נוהלה באופן שוטף ע"י תובע 3 (להלן:"מבקש 3").  נתבע 2 (להלן:"משיב 2") הינו מנהל משיבה 1.

המשיבים טוענים כי המבקשים גרמו להם במעשיהם נזק עצום להמשך דרכם העסקית והוציאו להם שם של גנבים, של מי שאינם משלמים לספקים והכל משום שהם אלה שמעכבים את כספי מבקשת 1 תחת ידיהם.

3.         נימוקי הבקשה שלפני מפורטים בתצהיר של המבקש 3. המבקש 3 מצהיר כי המבקשים 2 ו -3 השתכרו מעבודה אצל מבקשת 1. מבקש 2 כ- 5,000 ש"ח בחודש ומבקשת 3 כ- 6,000 ש"ח בחודש. הם לא משכו רווחים, אין להם כל הכנסה אחרת וכיום אין להם הכנסה כלל. 

למבקשים 2 ו- 3 דירת מגורים באלעד, עליה רובצת משכנתא בגינה משולם תשלום חודשי בסך 4,000 ש"ח לחודש; שני רכבים בליסינג שביטול ההסכם בגינם מחייב קנס גבוה; אין חסכונות, ניירות ערך,  השקעות ורכוש נוסף ; על שמו של המבקש יש חברה ישנה שעסקה בתחום דומה אך אין לה רכוש או פעילות; למבקשים חובות לנושים שונים בסך כולל של כ- 653,000 ש"ח;  חובות של מבקשת 1 לנושים בסך כולל של כ- 695,000 ש"ח. הלוואות בשיעור 500,000 ש"ח שלקחו מבקשים 2 ו-3.

אין באפשרותם לבקש עזרה או הלוואה.   

המבקשים צירפו לבקשה כנספחים את כתב התביעה, ההסכם נשוא כתב התביעה, צילומי שתי המחאות, דו"ח לקוחות, מסמך שכותרתו "צו מניעה" המופנה למשיב 2 ומסמך שכותרתו "צו עיקול" המופנה למשיב 2, מכתב שעניינו חוב לג. וילי פוד אינטרנשיונל בע"מ המופנה למבקשת 1 ולמשיבים.             

4.         המדינה המהווה את בעל הדין העיקרי בכל הקשור להחזר אגרה מתנגדת לבקשה. המדינה טוענת בתגובה מטעמה כי מבקשת 1 לא עמדה בחובתה להציג תמונה מלאה ועדכנית אודות מצבה הכלכלי. המבקשת  1 לא צירפה את כל המסמכים הרלוונטיים לבקשה ואף מסמכים שצורפו אינם עדכניים. עוד נטען כי הבקשה נעדרת התייחסות למצבה הכספי של בעלת המניות, מבקשת 2 ולא נמסרו כל אסמכתא בדבר נכסים, חשבונות בנק או מקורות הכנסה נוספים. כמו כן, ייצוגו של בעל דין בידי עו"ד מקים חזקה כי יש בידו גם לממן את תשלום האגרה, בהעדר הסבר אחר ואין כל התייחסות בבקשה לניסיון כלשהו שנעשה על מנת לגייס כספים לתשלום האגרה. המדינה מוסיפה כי די בכך שלא הוכחה העדר יכולת כלכלית של המבקשת 1 לשלם את האגרה כדי להצדיק את דחיית הבקשה ואת שאלת קיומה של עילת תביעה מותירה לשיקול דעת ביהמ"ש.

5.         המשיבים הגיבו לבקשה וטענו כי דין הבקשה להידחות.  לטענת המשיבים, המבקשים לא הרימו את נטל ההוכחה המוטל לפתחם הן לעניין מבקשת 1 והן לעניין מבקשים 2 ו-3. באשר למבקשת 1 הבקשה אינה נתמכת במסמכים על מנת לבסס את הנטען בה ולא הוגש תצהיר מטעם מבקשת 2 שהינה בעלת מניות במבקשת 1.  גם בהתייחס למבקשים 2 ו -3, הבקשה אינה נתמכת במסמכים כלשהם על מנת לבסס את הנטען בה ולא צורף תצהיר מטעם מבקשת 2.  זאת ועוד; המבקשים לא הוכיחו קיומה של עילת תביעה כנגד המשיבים. המשיבים טוענים כי תביעת המבקשים נעדרת יסוד עובדתי ומשפטי. סכום התביעה מופרך ומוגזם ועולה כדי  שימוש לרעה בהליכי משפט ולפיכך, אין מקום להיעתר לבקשה.  

6.         המבקשים הגישו תשובות לתגובות מטעם המדינה והמשיבים. לתשובתם מיום 4.2.13 צירפו המבקשים תדפיסי תנועות בחשבונות בנק; הודעת פירוט תשלומים באחת ההלוואות והודעת עיקול. המבקשים מציינים כי אין כרטיסי אשראי על שמם, אין להם חסכונות/ פיקדונות/ביטוח מנהלים/פנסיה; אין להם כל הכנסה למעט קצבת ילדים; גזילת עסקם ע"י המשיבים מנעה מהם הקמת עסק חליפי וגזלה את פת לחמם; המבקשים 2 ו- 3 מחפשים עבודה. למבקש 3 היה נכס מקרקעין נוסף על דירת מגוריו - דירת מגורים באשדוד אך כיום אין לו כל זכות בדירה זו; נגד המבקשים הוגשו לאחרונה מספר תביעות עקב הקריסה; מתוך סכום שכ"ט לעו"ד שולם חלק קטן ומעבר לכך ישלמו המבקשים רק מתוך כספי ההוצאות שייפסקו לטובתם.  

7.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

 א.        בסעיף 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007 (להלן:"תקנות אגרות")  נקבע כי:

            "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".    

ב.         ברע"א 2037/12 ששון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (24.10.12) נפסק מפי כב' הש' נ' הנדל כי:

"אגרת בתי המשפט משקפת תשלום בגין שירות שהמדינה מספקת לאזרח. היא מאזנת בין זכות הגישה לערכאות, לבין הצורך במניעת הגשת תביעות סרק או כאלו שסכומיהן מופרזים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 869 (2009)). האיזון מיושם, בין ביתר, על ידי המנגנון הקבוע בתקנה 14 הנזכרת- פטור למעוטי יכולת כלכלית. הוראות מחוקק המשנה קובעות כי, על מנת להעניק פטור כזה, יש לשקול את מצבו הכלכלי של המבקש ואת מידת קיומה של עילת תביעה. אלה שני תנאים מצטברים".             

ג.        לענייננו גם יפה פס"ד בעניין בקשת פטור לתשלום אגרה מחברה -  רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (פורסם במאגר משפטי, ניתן ביום 14.12.11) - שם פסק כב' הש' נ' הנדל בסעיף 7 כדלקמן:

"סוגיה אחרת היא: הכיצד יש לבחון בקשת פטור לתשלום אגרה מטעם חברה. כמובן יש לבדוק את סיכויי התביעה ומצבו הכלכלי של התובע - הוא החברה במקרה דנא. בהקשר זה יודגש, כי הנטל מוטל על מבקש הפטור להוכיח גם היעדר יכולת כלכלית. מכאן, על חברה שמגישה בקשה שכזו לשכנע את בית המשפט בדבר מצבה הכלכלי הירוד תוך הצגת פרטים וראיות. אמנם, אין מקום לקבוע רשימת ראיות ממצה מקום שהמחוקק לא בחר לעשות כן וכאשר העניין תלוי נסיבות. אולם, על החברה העותרת לפטור מאגרה לשכנע את בית המשפט בדבר מצבה הכלכלי. דרישה זו נובעת מלשון תקנה 14(ג) לתקנות האגרות: "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש...".

        מתפקידו של בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של תאגיד במסגרת בקשה למתן פטור מאגרה בצורה יסודית. במובן זה, הבחינה הינה האם החברה עצמה יכולה לגייס ממקורותיה העצמיים את סכום האגרה... יש לבצע בדיקה יסודית של יכולותיה הכלכליות של החברה, בין היתר, בהתאם לסוגה, מאפייניה, מבנה ההתאגדות שלה ונסיבותיה המיוחדות. בהקשר זה - בחינה המצב האמיתי של החברה - יהיה מקום להתייחס אף לבעלי מניותיה ומנהליה".

ד.        מהחומר המונח לפני עולה לכאורה כי מצבם הכלכלי של המבקשת 1, חברה בע"מ, אינו מהמשופרים וכך גם בנוגע למצבם של מבקשים 2-3.